החלטה בתיק ת"א 55578/03
|
ת"א, בש"א בית משפט השלום תל אביב-יפו |
55578-03,155696-05
10.4.2005 |
|
בפני : מאיר יפרח |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: בנק לפתוח התעשייה לישראל בע"מ |
: יעקב משעל |
| החלטה | |
פתח דבר
1. הנתבע שכנגד (המבקש) עותר לדחייה על הסף של כתב התביעה שכנגד, מחמת מעשה בית-דין. בהליך העיקרי הגיש המבקש תובענה בסדר דין מקוצר נגד המשיב, לתשלום יתרת ההלוואה שנטלה מלונות רותם בע"מ, לה ערב המשיב. בתביעה שכנגד עותר המשיב להצהרה בדבר בטלות ערבותו זו.
2. המשיב הגיש בקשה למתן רשות להתגונן כלפי התובענה העיקרית. הוא העלה ארבע טענות הגנה כלפי התובענה: חוסר תום לב מצדו של המבקש; סירוב המבקש לקיים את הוראות סעיף 12 לחוק הערבות; מועד תחילת חישוב הריבית; היותו של המשיב ערב יחיד. הבקשה נדונה בפני כבוד השופטת ח. וינבאום וולצקי, אשר נעתרה לה (בחלקה) והתירה למשיב להישמע בטענה הראשונה ובטענה השלישית בלבד. כן הותר למשיב להגיש כתב הגנה ובמסגרתו - תביעה שכנגד. יודגש כי היתר זה ניתן לאור בקשת המשיב שהועלתה אך בשולי סיכומיו בבקשת הרשות להתגונן, מבלי שהובא לגביה כל פירוט עובדתי (שעניינו מהותה של התביעה שכנגד שחפץ המשיב להגיש) או משפטי.
3. המבקש סבור שאין להתיר למשיב להישמע בתביעה שכנגד, מחמת מעשה בית-דין. לטענתו,
"עיון בבקשת הרשות להתגונן, אשר הוגשה ע"י הנתבע- התובע שכנגד, ואף עיון בכתב התביעה שכנגד, מגלה, כי הינם זהים במלוא הטענות המפורטות בהם ... בהחלטת השופטת הנכבדה ... נידונו כל טענות התובע שכנגד והוכרע כבר בהן, כמפורט בהחלטה."
המשיב מתנגד לבקשה. לשיטתו, הלכה פסוקה היא כי דחיית בקשה למתן רשות להגן אינה יוצרת השתק פלוגתא. לשיטתו, ממילא אין השתק עילה, שכן המשיב לא הגיש בעבר כל תובענה נגד המבקש; חילופי התפקידים בין בעלי הדין, הם המשמיטים אפוא את הקרקע תחת טענת השתק העילה.
מעשה בית-דין
4. הכלל של השתק עילה, בדומה לכלל של השתק פלוגתא, חוסים תחת הכלל של מעשה בית-דין. המטרה מאחורי כלל זה היא, שמבחינת בעלי הדין המתדיינים, מבחינת מערכת המשפט ומבחינת הדין, יבוא סוף להתדיינות בעניין אשר בו היה לבעלי הדין יומם בבית המשפט, מוצו בו ההליכים או שהיתה בגדרו הזדמנות לבעלי הדין למצות את ההליכים עד תום.
השתק פלוגתא
5. מעיון בכתב התביעה שכנגד עולה, כי נכללו בו טענות זהות לאלו שנטענו בבקשה למתן רשות להתגונן. טענות אלה נדונו ונדחו בבקשת הרשות להתגונן. אולם, דחיית בקשת רשות להתגונן, אינה מקימה השתק פלוגתא. כך שנינו מן ההלכה הפסוקה.
ברע"א 7152/94 שידלוב נ' קיהן ואח' , פ"ד מט(5) 309, 312, נאמר:
"... אין החלטה הדוחה בקשה לרשות להתגונן כנגד תובענה שהוגשה בסדר דין מקוצר קובעת ממצא כלשהו לגופו של העניין, ואין בה אלא קביעה שלנתבע אין עילת הגנה: ע"א 202/79, פ"ד כה (2) 425".
ברע"א 144/00 ש.נ. גימורים בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ , דינים עליון כרך נח 84, נפסק כי:
"... החלטה הדוחה בקשת רשות להתגונן איננה קובעת ממצא ואין היא מהווה השתק פלוגתא בהתדיינות נוספת שבין בעלי הדין (ראו: ע"א 202/79 אליהו נ' יחזקאלי, פ"ד כה(2) 425, בעמ' 437-438; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, בעריכת ש' לוין) בעמ' 688)".
ובהמשך:
"הבנק סבור כי משניתן פסק דין בתביעה האחרת שהוגשה, באיחור, בסדר דין מקוצר, קם השתק פלוגתא באשר לטענות שנבחנו במהלך הדיון בבקשת הרשות להתגונן, בכך לא דק פורתא: אכן פסק הדין שניתן בעקבות דחיית בקשת הרשות להתגונן, הוא כשלעצמו מהווה מעשה בית דין (ראו: ע"א 583/88 ברנע נ' ארקיע, פ"ד מה (5) 670, בעמ' 682; ע"א 76/86 פיינשטיין נ' ה.ש. מלונות בע"מ, פ"ד מה (3) 24, בעמ' 32) אך הפלוגתאות שהועלו בבקשת הרשות להגן שנדחתה אינן מושתקות".
ראו גם א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית, תשס"ג) 331.
לא ניתן לקבוע כי קיים השתק פלוגתא בסוגיה שלפנינו.
השתק עילה
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|